יום שבת, 27 באפריל 2013

עובר לעשייתן

"..וכאשר תקום מן הספר תחפש באשר למדת אם יש בו דבר אשר תוכל לקיימו.."
 "ועובר לעשיתן" שתי נקודות מבט בלימוד התורה:
- אחת שינון
- שתיים הטמעה ויישום.
מי זה זמן מה ועכשיו כשאני במסלול חיי החדש אף יותר מטריד אותי נושא לימוד התורה שלי.
 מה שווה הלימוד שלי?
האם אני משתנה בעקבות זה שאני לומד? האם אני נעשה אדם יותר טוב? האם משתפרות הליכותי? האם אני זוכר משהו מכל הדפים ע"ג דפים שראו עייני?

ומה המדד לכל זה?
כרגע יש לי 2 דגשים: שינון ולקיחת צעדים מעשיים מהלימוד.
כחלק מהשינון ולקיחת צעדים מעשיים אני רושם לעצמי בפנקס קטן נקודות מהלימוד כך שני יכול לעבור על אותם נקודות ולרענן את זיכרוני.
מה שיוצר תופעת לוואי חמורה - בעת הלימוד אני מתרכז בחיפוש הנקודה אותה אני ארצה לרשום במקום להתרכז בלימוד עצמו/כולו (זה בדומה למה שקורה לי כשאני קורה שירה במקום להלך עם המילים אני מחפש את השורה התחתונה)


על החזרה בלימוד הראי"ה והרצי"ה
מרן הרב קוק כותב לאחיו ('אגרות הראיה' ח"א עמ' ט): "מאד נבהלתי ממה שראיתי שהנך חוזר רק שלש פעמים על תלמודך. דע לך אחי יקירי, כי הנני יודע ועד על פי הנסיון כי אי-אפשר כלל לזכות בחזרה של ג' פעמים, ואבקשך מאד אחי יקירי להרגיל עצמך לחזור לכל הפחות עשר פעמים כל פרק קודם שתתחיל פרק אחר. כי אין תועלת כלל בלימוד שנשכח מיד אחר הלימוד". שאלו את רבנו הרב צבי יהודה כמה פעמים הוא חוזר על לימודו, ואמר בתמימות: "מאה ואחד פעמים, כמו שכתוב בגמרא" (עיין חגיגה ט, ב).



מה דעתכם?
כיצד מפנימים ומיישמים לימוד למעשה?
כיצד להיתרכז בלימוד בשעת הלימוד ולדלות את המסקנה רק לאחר גמר הלימוד?
איך חוזרים על הלימוד 10 פעמים!! או לפחות נתחיל בג', יש יצר הרע גדול להתקדם בלימוד ולא לחזור ולעבור שוב ושוב?