והיה ואביט בזמן לאחור
לא אצליח את הדלת לסגור
בפני כאבי הגדילה החומקים
מבעד לחרך הזיכרונות הישנים
על כן נמנע אני מלהביט על התמונות
מלקבל דקירות
כמה דם יזע ודמעות
כמה חלומות
ועל אף שהיה ועבר
כמה הרפתקאות עברתי בחיי
ועל על פי שגדלתי ונבניתי בזכותם
עדיין את הכאבים אני נושא איתם
איך זה ייתכן עדיין חש אני בבשרי
את הכאב, העלבון, האכזבה שהיו בתוכי
רוצה לשלים להתפייס לא להביט לאחור בעצב
בימים אלה שעושים חשבון נפש, שאוחזים בזכוכית מגדלת ובודקים עצמינו,
חשוב שלא ליפול מהבדיקה המדוקדקת, שלא להידרדר מטה עם הצדדים השליליים/בלתי מכוונים נכונה.
הרב קוק מדבר על זה רבות בסיפרו אורות התשובה.
מזה כמה שנים שאינני יכול להביט לאחור בהסכמה ובהשלמה.
כיצד אני משלים עם עצמי עם החסרונות שהיו בי, עם הטעיות שעשיתי בעבר הרחוק ועדיין לא נחה דעתי כשזיכרנן עולה לפני?
איך זה ייתכן עדיין אני חש בבשרי את הכאב העלבון או האכזבה שהיו אז?
לא אצליח את הדלת לסגור
בפני כאבי הגדילה החומקים
מבעד לחרך הזיכרונות הישנים
על כן נמנע אני מלהביט על התמונות
מלקבל דקירות
כמה דם יזע ודמעות
כמה חלומות
ועל אף שהיה ועבר
כמה הרפתקאות עברתי בחיי
ועל על פי שגדלתי ונבניתי בזכותם
עדיין את הכאבים אני נושא איתם
איך זה ייתכן עדיין חש אני בבשרי
את הכאב, העלבון, האכזבה שהיו בתוכי
רוצה לשלים להתפייס לא להביט לאחור בעצב
בימים אלה שעושים חשבון נפש, שאוחזים בזכוכית מגדלת ובודקים עצמינו,
חשוב שלא ליפול מהבדיקה המדוקדקת, שלא להידרדר מטה עם הצדדים השליליים/בלתי מכוונים נכונה.
הרב קוק מדבר על זה רבות בסיפרו אורות התשובה.
מזה כמה שנים שאינני יכול להביט לאחור בהסכמה ובהשלמה.
כיצד אני משלים עם עצמי עם החסרונות שהיו בי, עם הטעיות שעשיתי בעבר הרחוק ועדיין לא נחה דעתי כשזיכרנן עולה לפני?
איך זה ייתכן עדיין אני חש בבשרי את הכאב העלבון או האכזבה שהיו אז?
