אז אל תתנו לי דת כמו של פעם (הירהורים בעקבותיו השיר
דת כמו של פעם של ירון בן-עמי)
רק להיות עבד ונתין
העושה מצוות המפקד ולא מבין
ומקבל עלי את כל הדין
אז אל תתנו לי דת כמו של פעם, דת כמו של פעם, זה לא מספיק
טוב בשבילי
גונב, פוגע ורוצח מיד רץ אוחז בקרנות מזבח
אחרים במקום עצמו זובח
חש בעל הבית כשהוא אך אורח
במשפחה כל הזמן נובח
האישה בוכה רוצה היא לשוחח
אז אל תתנו לי דת כמו של פעם, דת כמו של פעם, זה לא מספיק
טוב בשבילי
מנותק מארץ ועולםמסוגר בארבע קירות אולם
בלי מלכות סמכות ועם
בודד נודד מושפל ותם
אז אל תתנו לי דת כמו של פעם, דת כמו של פעם, זה לא מספיק
טוב בשבילי
כי דת היא לא דרכיבעבר לא רוצה להיות תקוע
אלה רק עומד ניצב נטוע
מביט אל העתיד מפוקח מלא חזון
למהלך של עם שהולך להתפשט אל ההמון
אז תתנו לי לאום של מוסר וקודש, מוסר וקודש, זה הכי טוב בשבילי
אז תתנו לקדש את המקום ואת החודש
רוצה להתחבר לעומק
שעל לחיי יעלה הסומק
שבליבי יואץ הדופק
כשאני בונה לי אופק
בתוכן ויעוד עוסק
לעולמות עליונים נוסק
מודד עוד מידה בנפשי
מוסיף עוד ליטוש להתנהגותי
עוד נדבך במבנה האישיותי
חוסף עוד טפח ממהותי
אז תתנו לי לאום של
מוסר וקודש, מוסר וקודש, זה הכי טוב בשבילי
אז תתנו לקדש את המקום ואת החודש
להביא את המוסר
לרמה הי גבוהה שאפשר
להפוך חול לקודש
עול תורה זה החופש
לחבר אתמול עם המחר
להמיס את העולם המנוכר
לחבר אל האחד המחובר
עכשיו תורה נתתי
לכם, לעתיד לבא חיים אני נותן לכם
(שמונה קבצים קובץ ח פיסקה פא הרב קוק)ההבדל בין דברי קדושה לדברים בטלים הוא רק יחושי, לפי השקפתנו המוגבלה. אפשר לה לההשקפה שתתעלה עד כדי הכרה וציור פנימי של מקומן של כל הדברים, אל תהי מפליג לכל דבר, שאין לך דבר שאין לו מקום. כשיגדל הכח של כבוד הבריות, כשהאל תהי בז לכל אדם ימצא את מקומו האמתי בחיים, אז ימצאו גם כן כל הדברים את מקומם, וכל הדברים הבטלים יתעלו, יצאו מכלל ארור, ויבאו לכלל ברוך. יסוד השי"ח, מדתו של יצחק, העומדת למעלה גם ממדרגת שי"ר, שהוא יסוד התגלות קדושת ישראל, שי"ר אל, שכל, יכולת, רצון, שהוא למעלה מזמ"ר, החובק רק את ההמשכות של השיר, ולא את עוצם מקוריותו, במקום שכל בא זכרון, במקום יכולת באה מחשבה, במקום רצון אדיר, הממולא אור השכל והיכולת המוחלטה, בא רצון קלוש, שהוא מתחיה רק מהשפעת הזכרון, של העבר, והציור לחשוב על דבר אידיאלי היכולת, בתשות כח, באפס כל גבורה להגשימם, להוציאם אל הפועל. אבל גם הרצון הוא רק סעיף קטן מעז החיים כולו, והעתיד הולך לקראת התהוות החיים בשלימותם, בהתעלות כל החול אל הקודש, כל הבטל אל הנשגב והמרומם מאד. עכשיו תורה נתתי לכם, לעתיד לבא חיים אני נותן לכם. זהו יסוד שי"ח, שכל, יכולת, חיים, מכל מלמדי השכלתי כי עדותיך שיחה לי. אבל ההדרכה אל מעלה רוממה זו היא בנצירת הדרך המכשיר, המבדיל בין הטוב ובין הרע, שהוא מרומם ומשגב את האור החי, השבוי במעמק הרע, ומשלב הכל אל הטוב. מכל ארח רע כלאתי רגלי למען אשמר דברך, ממשפטיך לא סרתי כי אתה הורתני.
