"דָּרַשׁ רָבָא, מַאי דִּכְתִּיב, (ש"א יט) "וַיֵּלֶךְ הוּא וּשְׁמוּאֵל, וַיֵּשְׁבוּ בְּנָיוֹת" וכתיב "הנה דוד בְּנָיוֹת בָּרָמָה". וְכִי מָה עִנְיַן "נָיוֹת" אֵצֶל רָמָה? אֶלָּא שֶׁהָיוּ יוֹשְׁבִין בָּרָמָה וְעוֹסְקִין בְּנוֹיוֹ שֶׁל עוֹלָם" (הגמרא זבחים נז ע"ב)
ניות ברמה - כתב חידה
למרגלות הרי בנימין או שמה היו אלה הרי יהודה
ישבו שני ענקים לפתור יחדיו את החידה
חקרו, ירדו, עלו, לעומקי רזי מרומים
היכן שער בו יבוא מלך מלכי המלכים
זה מביא טעוני הוד כבוד מלכות
ורעיו שואל היכן יעמוד בן-אנוש בגיל ברעדה ובדביקות
ומי ראוי להכניס בקרבו נחלתו
איזהו השבט אשר תיקן עצמו
זה מביא מעשי אבות, הנהגת גור אריה יהודה
אך רעיו שואל שמא יחפוץ דווקא בקטן שבטי י-ה
סבבו הרבים הרבה למצוא את שביקשה נפשם
ובלבם תפילה ותהיה היצליח הקדוש ברוך הוא דרכם?
ובשעת שקיעה, מטה ביד נביא וביד מלך כינור
וכשכמעט ונואשו מלמצוא מקום בו ישכון האור
הביטו השניים בקצה גבעות יבוס ולפתע חדר אל ליבם
הנה מקום אבן השתייה, הנה ניו של עולם.
(תם אך לא נשלם מסע החידה
היזכו לראות מלך ונביא בהשראת השכינה.)
 |
| ציור אקריליק על עץ |
ציירתי את הציור כשהמעמד של שני גדולי האומה מתגלגל בראשי, בעקבות הציור רציתי גם לתאר במילים את המעמד הנשגב הזה.
דוד המלך הירהורים
לעיתים קרובות עומדת לנגדי דמותו של דוד המלך כמודל לחיקוי, תמיד משכה אותי דמותו הרב גונית - איש בעל אחדות ההפכים. חז"ל אמרו על דוד המלך "הוא עדינו העצני - כשהיה יושב ועוסק בתורה - היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה - היה מקשה עצמו כעץ" (מועד קטן טז).
אני זוכר כשהייתי חייל בסדיר (גולני) בשעות הקשות פיזית באמצע מערב מפחיד ושמירה ארוכה ומייגעת או בעת קשיים נפשיים הייתי מהרהר בדוד המלך, מדמיין אותו צועד בהרי יהודה והוא מוביל אחוריו 400 לוחמים ולעת ערב כשהמחנה הוקם והשומרים בעמדותיהם יושב בשקט ומחבר תפילות עמוקות מני ים לה' יתברך.
כזה הייתי רוצה להיות. חזק כמו ארז ורך כתולעת, בעל כוחות עשייה אדרים אך באותה עת בעל ענוה, מחבר כמו דוד המלך את הקודש והחול יחדיו.
מצאתי משהוא שכתבתי מזמן אולי אפילו מתקופת השירות הצבאי:
משוך בעט
שופך נפשו לפני בוראו
שירה לכל עם ישראל.
יורה חץ
מקריב נפשו לפני בוראו
מלחמה להציל את ישראל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה