והיה ואביט בזמן לאחור
לא אצליח את הדלת לסגור
בפני כאבי הגדילה החומקים
מבעד לחרך הזיכרונות הישנים
על כן נמנע אני מלהביט על התמונות
מלקבל דקירות
כמה דם יזע ודמעות
כמה חלומות
ועל אף שהיה ועבר
כמה הרפתקאות עברתי בחיי
ועל על פי שגדלתי ונבניתי בזכותם
עדיין את הכאבים אני נושא איתם
איך זה ייתכן עדיין חש אני בבשרי
את הכאב, העלבון, האכזבה שהיו בתוכי
רוצה לשלים להתפייס לא להביט לאחור בעצב
בימים אלה שעושים חשבון נפש, שאוחזים בזכוכית מגדלת ובודקים עצמינו,
חשוב שלא ליפול מהבדיקה המדוקדקת, שלא להידרדר מטה עם הצדדים השליליים/בלתי מכוונים נכונה.
הרב קוק מדבר על זה רבות בסיפרו אורות התשובה.
מזה כמה שנים שאינני יכול להביט לאחור בהסכמה ובהשלמה.
כיצד אני משלים עם עצמי עם החסרונות שהיו בי, עם הטעיות שעשיתי בעבר הרחוק ועדיין לא נחה דעתי כשזיכרנן עולה לפני?
איך זה ייתכן עדיין אני חש בבשרי את הכאב העלבון או האכזבה שהיו אז?
לא אצליח את הדלת לסגור
בפני כאבי הגדילה החומקים
מבעד לחרך הזיכרונות הישנים
על כן נמנע אני מלהביט על התמונות
מלקבל דקירות
כמה דם יזע ודמעות
כמה חלומות
ועל אף שהיה ועבר
כמה הרפתקאות עברתי בחיי
ועל על פי שגדלתי ונבניתי בזכותם
עדיין את הכאבים אני נושא איתם
איך זה ייתכן עדיין חש אני בבשרי
את הכאב, העלבון, האכזבה שהיו בתוכי
רוצה לשלים להתפייס לא להביט לאחור בעצב
בימים אלה שעושים חשבון נפש, שאוחזים בזכוכית מגדלת ובודקים עצמינו,
חשוב שלא ליפול מהבדיקה המדוקדקת, שלא להידרדר מטה עם הצדדים השליליים/בלתי מכוונים נכונה.
הרב קוק מדבר על זה רבות בסיפרו אורות התשובה.
מזה כמה שנים שאינני יכול להביט לאחור בהסכמה ובהשלמה.
כיצד אני משלים עם עצמי עם החסרונות שהיו בי, עם הטעיות שעשיתי בעבר הרחוק ועדיין לא נחה דעתי כשזיכרנן עולה לפני?
איך זה ייתכן עדיין אני חש בבשרי את הכאב העלבון או האכזבה שהיו אז?
מוטי,
השבמחקראשית אהבתי מאוד את השיר את החריזה שאינה סימטרית ואת המשקלים שבתוכו ובקריאה ראשונית נהנתי מאוד
כשאני מתיחס לעומק הטקסט הוא מעלה בפני שאלות שאנני יכול להתעלם מהן
לכל אדם באשר הוא ישנם משברים ורגעים קשים המכאיבים לו לא מעט
אך האם אינך מרגיש שהמשברים הללו בנו אותך?
הוציאו ממך עוצמות או כוחות אחרים שלא היית מודע להם?
האם אינך מסוגל להביט לאחור בסיפוק ולומר צלחתי את המשבר?
התגברתי
אם נצא לרגע מהמיקרו (אדם פרטי) ונסתכל לרגע לעבר המאקרו (עם ישראל)
הרי שמכל משבר ולו הקשה ביותר עם ישראל יצא מחוזק
דוגמאות לא חסר
בני יעקב ירדו למצרים כמשפחה 70 נפש
סבלו שם בלי סוף אך לבסוף יצאו משם כעם
שואת אירופה שהביאה להכרה של אומות העולם שעם ישראל זקוק למדינה
ויש עוד המון דוגמאות
אפנה אותך גם לשיר שיכול לתת נקודת מבט נוספת - שם השיר הוא "מה התכלית" של שולי רנד מתוך הדיסק נקודה טובה
שבאופן אישי אני חושב שהדיסק הזה הוא סמינריון אמונה שלם.
נחזור למיקרו
אני חושב שאם תשב ותחשוב שוב על המשברים והפעם מתוך נקודה חיובית ועין טובה
אתה תראה שלמדת דברים על עצמך וללא ספק התקדמת משם.
כשתגיע להכרה הזאת או אז תוכל לשמוח שמחה גדולה על ההתקדמות ועוצמות שהמשברים הללו גילו בך.
אוהב אותך - ומצפה לבית נוסף ומועדד לשיר (כמו ב"ירושלים של זהב")
עדיאל
עדיאל
השבמחקבוודאי שאני מודע לזה שהמשברים בנו אותי והם חלק ממה שעציב את אישיותי ושהשם היה עימי בכל הדרכים, אבל כשאני מביט לאחור אנני יכלו להביט ולהיזכר מבלי שמשהו מן הפגיעה מן הדקירה יתעורר שוב ואני לא אוהב לחוש את הפגיעה זה להיות באותו המצב במידה כלשהי
כשאמצע את הדרך להביט לאחור מבלי להידקר - אוכל להוסיף עוד בית לשיר
תודה על תגובתך המהירה המכימה והמעמיקה