יום שישי, 27 באפריל 2012


   קריאה ללא כיוון

כשאפליג עם ספינתי אכריז בקול גדול
"
קפטן מוטי המשוגע לוטה בערפל"למי אכריז, למי אקרא?
אותה קריאה מהדהדת בחלל
אולי רק כשאחזור, ראוי לתואר – לא כעכשיו שהנני כלי ריק 
עמוס אוצרות מעמקי הים, מראשי הרים
האם יעיד עלי *תוכי יוסי בטרם ירד עפר?האם יקרא מחוץ לחלוני **התרנגול "ניצחון, ניצחון" ?או שמא אותיות כתובות על דף
מרחפות כמו פרפרים, ממלאות חלל בשלל עמקי תורה וחכמים.
כשאפליג עם ספינתי
והיום עוד יבוא שנשליך את הבקבוק אל עבר סיפונה
ילבש הקפטן גלימתו
שכן הולמת היא רק את קומתו
לאן תפליג ספינה כשהנווט מגרד בסנטרו
נבוך, סימני שאלה מנקרים במוחו
וצריך אני לסרטט את מפת הדרכים
אוחז בעט נושא תפילת עני ודל מעשים
תפילה יש לי ובטחון בבורא עולם
מבקש ממנו מצפן שיכוון מזרח צפון או מ-ים

איך מוצאים במה לעסוק בחיים?

















*השיר על התוכי יוסי  אריק איינשטיין  מילים: אברהם חלפי לחן: מיקי גבריאלוב שיר שליווה אותי הרבה שנים, שיחה בין משורר לתוכי שלו
** ניצחון ניצחון קראית התרנגול מתוך ספרו של אביגדור דגן "בינת השיכוי" ספר שהשפיע עלי רבות רופא המדבר עם התרנגול שלו המלא אופטימיות חסרת מעצורים!

כשהייתי בתיכון הייתי מסתובב עם המשפט "קפטן מוטי המשוגע לוטה בערפל" שסימל בשבילי איזה ייחודיות שחפצתי ללכת בה, לא מזמן חבר ותיק הזכיר את המשפט והחלטתי – אולי לא בתבונה רבה לעורר אותו מחדש.

במהלך הכתבה ישבה לי בראש תמונה של קפטן עומד על סיפון ספינה וצופה לאופק, החלטתי לצרף איור לכתיבה, נהנתי מאוד מתהליך היצירה של האיור החל מחיפוש רפרנס (אין לי מושג איך לתרגם את זה) לספינות ישנות בדגש על הזוית שרציתי דרך הציור עצמו עד לצביעה שעשתי במקביל גם ידנית וגם ממוחשבת, אם יש משהוא שנותן לי
DRIVE  דחיפה זה האיור והכתיבה! ממלא אותי מעסיק אותי מחכה מתי שוב אוכל לגשת לאיור, מביט בו שוב ושוב ורווה נחת ממעשי ידי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה