יום שני, 21 במאי 2012

..וקנה לך חבר


בשטף הימים כמיה למפגש
לשבת עם כוס קפה או בקבוק בירה לידך חבר
לשבת יחד, ולדבר ולדבר.
פעם עם זה ופעם עם אחר
כמה קשה ביום-יום לשמור על קשר

שלא יישארו (רק ) תמונות באלבום
שלא יהיו זיכרון מתמול שלשום
ונוספה למשוואה האישה – חצי מפגש איתה
חבר קשרתי אותך קשר של חיים
צללנו יחדיו לעומקי עומקים
את כל זה לא ניתן לזרוק
את כל זה לא ארצה למחוק

החיים חולפים, החש אתה כמותי
מבקש איתך שאפגוש גם אותי

old friend

אני זוכר את השנה אחרי התיכון שנפרדתי מכה מחברי הטובים והשיר  old friend ליווה אותי חזק מאוד
לא ידעתי איך להתמוד עם הפרידה מחברים שהיו כל כך חלק מחיי.
בחיי הנישואין יש השלמה רבה של אישיותי אך יש צד בי שאיננו מתמלא מהחצי השני שלי - אישתי וזקוק אני לחבר. הבעיה היא הקושי הגדול בשמירה על קשר עם חברים בלב ובנפש שהמרחק ואוטוסטרדת החיים מקשיים מאוד.
האם זה מטריד גם אתכם?





Old friends, old friends,
Sat on their park bench like bookends
A newspaper blown through the grass
Falls on the round toes
of the high shoes of the old friends

Old friends, winter companions, the old men
Lost in their overcoats, waiting for the sun
The sounds of the city sifting through trees
Settles like dust on the shoulders of the old friends.

Can you imagine us years from today,
Sharing a park bench quietly
How terribly strange to be seventy

Old friends, memory brushes the same years,
Silently sharing the same fears

Time it was and what a time it was,
A time of innocence, a time of confidences,
Long ago it must be,
I have a photograph,
Preserve your memories,
They’re all that’s left you...
Paul Simon

תגובה 1: