יום רביעי, 23 במאי 2012

לחוות את הזמנים הירהורים בעיקבות ספירת העומר ובכלל על הזמנים

לחוות את הזמנים
לבנות כלים שיכילו את האור
לבנות קומה – שתקבל את הקדושה
להתכונן לבוא היום שלא יחלוף כאילו לא היה
נכנס מאוזן אחת יוצא חיש מהר מן השנייה
לאחוז ברגע לצרוב אותו בנשמה
לחיות לתת נקודת אמת שתמלא השעה את ייעודה
לגלות שם ה' בתוכי

להשרות שכינה

חסידים הראשונים היו שוהים שעה אחת ומתפללים כדי שיכוונו את לבם למקום (ברכות ה, א)

זה מתחיל בשלושת התפילות ביום שמפגישות אותי בזמנים שונים ביום ומצבי נפש שונים (א)
ממשיך ביום השבת (ב)
ומתבטא בעוצמה בחגים (ג).

קודם לחג השבועות ישנו תהליך של ספירה 50 יום, לכל יום אמורים  מקובלים יש ספירה - יש עניין מיוחד משלו. עולים במעלות קומה אחר קומה עד שמגיעים למעלת קבלת התורה. 

בהיותי בישיבה חייתי את התהליך מתוך חממת התורה ומתוך חדווה והתלהבות לא הטריד אותי כל כך עניין חווית הזמנים.
אך משעזבתי את החממה ואני נאבק בשחיקה הרוחנית ביום-יום – כל זמן מהזמנים שמגיע מנסה אני להתכונן אליו (לפחות בתכנון להתכונן גם אם בפועל לעיתים קרובות – מבזבז את זמני מול המרקע) לבנות קומה רוחנית, כלים שיוכלו להכיל את האור את הקדושה שמביא אתו הזמן והמועד, כך שלאחר שהמועד חלף ארגיש שחווית משהוא, אפילו אם הוא אחד חלקי מאה מהפנטנציאל, ארגיש שעשיתי שינוי בתוכי התקדמתי בעבודת ה' שלי.

בתרבות של ריצה החדש/הדבר הכי הכי שבא בתור מבלי עצירה להתבוננות ושימת לב לרגע להווה, האם אתם מפתחים שיטות שונות לחוות את הזמן?


(א)   עין איה על ברכות ד ב : בשלושת התפילות ביום:   "אלו השלש לשונות, עמידה, שיחה, פגיעה, מכוונות הנה נגד שלשה ענינים חלוקים שבאים מתועלת התפילה בעבודת ד' יתברך". http://he.wikisource.org/wiki/%D7%A2%D7%99%D7%9F_%D7%90%D7%99%D7%94_%D7%A2%D7%9C_%D7%91%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%93_%D7%91

(ב)    ממשיך ביום השבת:  מאמרי הראי"ה – השבת :ו"באמת הבט נא אל הפעולות שכל עדת ישראל כולה תפעל ביום השבת: התפלה, הקידוש, הסעודותמה רב כח השיווי הנפלא הזה להרשים אהבת משפחה בקרב העם הגדול הזה." http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94_-_%D7%94%D7%A9%D7%91%D7%AA
(ג)      ומתבטא בעוצמה בחגים
מאמרי הראי"ה – תקופת השנה:
" הננו חשים את החליפות של הזמנים על ידי הסימנים אשר נסתמנו בהם חלקי הזמן על פי הטבע ועל פי התורה. כשאנו עוברים מפרק לפרק בפרקי הזמן כמו משנה לשנה, אנו חשים בקרבנו תופעה של חידוש ; הלך חלק מהחיים שלנו ונעשה עבר מסויים, והננו מתעתדים לקבל חלק חדש של חיים בתור עתיד".
.
http://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%90%D7%99%D7%94_-_%D7%AA%D7%A7%D7%95%D7%A4%D7%AA_%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%94

3 תגובות:

  1. ואני חושב שהמלחמה בשחיקה הרוחנית הוא הדבר הכי שוחק.
    ואני מוצא שהדרך הטובה ביותר בשבילי להלחם בשחיקה היא למצוא רוחניות בחומר. ואולי זה מובן אחד של תיקון עולם.
    ואולי שהכהן הגדול היה יורד עם כלי העבודה כדי לקצור את העומר והיה שואל (לפי הרמב"ם) "שבת היום? והיו עונים לו הן". ואז היה קוצר, אולי זה מה שהוא לימד אותנו שהדרך להגיע לשבועות היא לא בחיפוש רוחניות אלא דווקה בקידוש החומר.

    השבמחק
  2. קטע יפהפה

    "לחוות את הזמנים
    לבנות כלים שיכילו את האור
    לבנות קומה – שתקבל את הקדושה
    להתכונן לבוא היום שלא יחלוף כאילו לא היה
    נכנס מאוזן אחת יוצא חיש מהר מן השנייה
    לאחוז ברגע לצרוב אותו בנשמה
    לחיות לתת נקודת אמת שתמלא השעה את ייעודה
    לגלות שם ה' בתוכי
    להשרות שכינה"

    השבמחק
  3. חגי:
    זה תפקיד חיינו להלחם השחיקה הרוחנית ולקדש את החומר.
    אבל לא עם הארץ חסיד בשביל להיות מסוגל לקדש את החומר צריך להמלאות בתורה, בקדושה, בחוויה הרוחנית.

    השבמחק